מאי 21

הכל על סוגי צוואות בישראל

עצם הדיון בנושא צוואה עלול לגרום אי נוחות, מאחר שהוא מעלה באופן בלתי נמנע את סוגיית סופיות החיים. יש מי שמזהים את הכנת הצוואה עם הודאה בכך כי קרב יומם. זה לא כך. ודאי לא בהכרח. עריכת צוואה היא ביטוי לאחריות ולמחויבות המצווה כלפי בני משפחתו. במקרים שבהם יש צוואה כתובה מבעוד מועד קל הרבה יותר לחלק את הרכוש מאשר במקרים שבהם אין צוואה כזאת.

על פי חוק הירושה (1965) מבחינים בין ארבעה סוגי צוואות קבילות במשפט הישראלי:

  1. צוואה בכתב יד – צוואה זו מעידה על האותנטיות שלה מאחר שהיא כתובה בכתב ידו של המצווה, לרבות בהוספת תאריך וחתימה. מדובר בסוג היותר פשוט, שאינו מעורר מחלוקת. החיסרון שלה, חרף האותנטיות שבה, בכך שהמצווה אינו על פי רוב משפטן ואינו מכיר את לשון החוק, כך שיש חשש כי על אף היותה כתובה בכתב ידו של המצווה – הצוואה תהיה בלתי קבילה ולכן תיפסל בשל אי עמידתה בכללים המחייבים. רק מי שמכירים היטב את הוראות החוק יכולים להסתמך על צוואה זו ולייתר את עריכתה בפני עורך דין לענייני ירושה.
  2. צוואה בעדים – מסמך שנושא את חתימת המוריש ואת התאריך ואת חתימת שני עדים. מדובר בסוג הרווח והנפוץ ביותר של צוואות. הצוואה נערכת, על פי רוב, במשרד של עורך דין המומחה בתחום, המסייע לנסח את הצוואה. המוריש חש ביטחון בעריכת צוואתו במשרד ובגיבויו של איש מקצוע.
  3. צוואה בפני רשות – מדובר בסוג נדיר למדיי של צוואה. היא נאמרת על פה בפני מי שהחוק מכיר בהם כמנויים לחוק הירושה –נוטריון, רשם, שופט) ונרשם פרוטוקול שלה. רשם או שופט מאשר כי הצוואה נערכה בפניו וכן מוכרת רשמית כצוואה לכל דבר ועניין.
  4. צוואה בעל פה (צוואת שכיב מרע) – כאשר המצווה חש כי יומו קרב והוא מוטל על ערש דווי הוא מצווה בפני שני עדים העורכים זיכרון דברים ומפקידים אותו אצל הרשם לענייני ירושה במועד הקרוב ביותר לאמירת הדברים על מנת שייחשבו כצוואה. במידה שהמצווה נותר בחיים חודש ימים מהרגע בו מסתיים האיום על חייו והוא מוסיף לחיות – פוקע תוקף הצוואה.

קיים סוג נוסף, שהתקבל בשנת 2005 כתיקון מספר 12 לחוק הירושה ובו עורכים בני זוג נשואים או בני זוג שבו האישה ידועה בציבור. סוג זה של צוואה נוסף מאחר שחלק מהוראות חוק הירושה לא התיישבו ולא עלו בקנה אחד עם מצב ייחודי, שבו בני אדם עורכים צוואה משותפת.