נוב 28

הכל על לבנת הון

אחת האמרות היותר שחוקות קובעת כי "הפשע לא משתלם", אבל המציאות קצת יותר מורכבת. אחד הכלים של המדינה במאבקה בפשע היא לנסות למנוע את התהליך הנקרא "הלבנת הון": הפיכת כספים שהושגו בדרכים לא לגיטימיות, כלומר על בסיס פשעים (שמוגדרים בחוק כ"עבירות מקור"), ללגיטימיים. במסגרת מאבק זה מופעל לחץ כבד על הבנקים, שבהם באופן טבעי מבוצעות הלבנות הון, לא לאשר פעולות מסוימות ובלא מעט מקרים רק כניסתו לתמונה של עורך דין מנוסה בתחום מאפשרת לאנשי עסקים לגיטימיים ליהנות מחופש פעולה פיננסי מלא.

מה קובע החוק לאיסור הלבנת הון?

החוק לאיסור הלבנת הון – שנכנס לתוקף בשנת 2000, ומעניין לדעת שרק לחץ אמריקאי ובינלאומי הוביל את ממשלת ישראל לחוקק חוק זה – מגדיר את הפעולות האסורות עם "רכוש אסור", וגם קובע מהו "רכוש אסור".

עפ"י החוק, רכוש אסור הינו רכוש ששימש אדם מסוים לביצוע עבירה, רכוש שאפשר את ביצועה של עבירה, רכוש שמקורו בעבירה (בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף) ורכוש שנעברה בו עבירה. בכל רכוש שכזה אסור לבצע שום פעולה שמטרתה הסתרת מקורו, הסוואת זהותם של בעליו וכן מסירת מידע כוזב אודותיו. העונש על פעולות ברכוש אסור עשוי להגיע ל-10 שנות מאסר או לקנס גבוה.

עוד מחייב חוק איסור הלבנת הון דיווח על הוצאת או הכנסת סכומי כסף גבוהים: מי שמגיע לארץ עם יותר מ-100,000 ₪ (במזומן/ המחאות בנקאיות/ המחאות נוסעים) חייב לדווח על כך, וכך גם מי שיוצא מהארץ עם סכומים שכאלה. עבור עולים חדשים, בכניסה הראשונה לארץ, הרף הוא 1,250,000 ₪.

מהן עבירות המקור?

החוק מגדיר גם שורה של עבירות שהן אלה שמובילות את מבצעיהן לנסות להלבין הון. בין עבירות אלה, שנקראות כאמור "עבירות מקור": גניבת רכב, זיוף כספים, סחר בבני אדם, הפרת זכויות יוצרים, שימוש במקרקעין ללא היתר, ניסיון לרצח, רצח, הפצה של חומר תועבה, שוחד, סחר בלתי חוקי בנשק, מכירת סמים ועוד.

מה עלול לבצע הבנק?

הבנקים, שמחויבים כמובן לציית לחוק ולהירתם למאבק בהלבנת ההון נוקטים לעתים צעדים שפוגעים גם באזרחים נורמטיביים. כך למשל עלול הבנק לסגור חשבון ללקוח גם בלי לספק הסבר מדוע, למנוע העברות כספים לגיטימיות ועוד – במקרים אלה כדאי להיעזר בעו"ד בעל ניסיון רב בתחום מורכב זה.